הנה הבית שהיית רוצה לך וליקרים שלך!

בית - הוא המקום היחיד, אליו אנחנו רוצות וכמהות לחזור בסוף כל יום....נכון?

אז האם עצרת וחשבת פעם,
איזה בית היית רוצה להעניק לילדים שלך? איך הוא נראה?
מה קורה בו?
איך ההתנהלות שלך בו?
מה היית רוצה כשהיקרים שלך חוזרים הביתה,
יראו, יפגשו, יריחו?
איזה תחושות וחוויות
היית רוצה שהם יקחו איתם לבית שלהם ולחיים,
כשהם יגדלו ?

ארוחת ערב בחוץ מזמינה ונעימה...

עכשיו,
יותר מתמיד, גם כשהם קטנים, ובמיוחד כשהם קטנים,
זה הזמן להשקיע ולהתחבר ללב שלך, לבית ולחיים שאת רוצה עבורם ועבורך כמובן! בדיוק כמו שאני מסבירה כאן במדריך שכתבתי במיוחד לך יקרה, אמא לילדים קטנים,
"איך להוביל את הבית לאושר ב4 צעדים פשוטים!"

כי זכרי - כמו שאני תמיד אומרת: 

שהכל מתחיל... מהבית!
וכשאמא מאושרת גם הבית מאושר!

ומבחינתי בגלל שאנחנו האימהות נמצאות הרבה יותר בבית, גם השכירות וגם העצמאיות, הבית יותר מכולם, משפיע קודם כל עלינו, האימהות.
וכשאנחנו יודעות להתחבר לבית, לדברים שיש בו, לדברים שאני בחרתי, רציתי ושמתי בו, מתוך כוונה כזו או אחרת, ולא בגלל שחמתי או גיסתי קנו לי ו״לא נעים״ להוציא, או שכנה או חברה קנתה לי לפני כמה שנים ו״לא נעים״ לי להעליב אותה...

אם יש לך דברים בבית,
כאלה שמזכירים לך כל פעם מחדש,
לא את החוויה החיובית שלו,
אלא בדיוק ההיפך,
את כמה זה מעצבן
והיית עושה הכל בשביל להוציא את הדבר הזה מהבית...
עשי זאת עכשיו ויפה שעה אחת קודם (:

זה הבית שלך! זה המקום שלך! זה מקום המבטחים שלך ושל היקרים שלך וכל דבר שיש בו צריך לייצג את הערכים שלך, את הדברים שאת הכי אוהבת ואת מה שאת רוצה להעביר לילדים שלך.

החל בחפצים, אמונות, חשיבה, דוגמא אישית, אוכל ובישולים, מורשת וכמובן, איך לא?
הטיפוח של הבית (:
שמשפיע לאורך זמן על הרוגע והשלווה שלנו ושל כל בני הבית...

בית מזמין ונעים עם מרפסת מטופחת ומלאת אהבה

אם היית צריכה היום, להתחיל הכל מההתחלה,
ללכת כמה שנים אחורה לפני שהתחתנת,

ולחשוב -
מהו באמת ה״בית״ שאת רוצה לילדים שלך?

בית מטופח מזמין ונעים גם בחורף

מהו ה״בית״ שאת רוצה קודם כל לעצמך?
איך הוא נראה פיזית, מבפנים ומבחוץ?
איך אני מתנהלת בתוכו?
מה את עושה בו בבוקר? בערב?
איך את מבלה בו עם הילדים עם בעלך, עם המשפחה?
איזו אמא את היום והאם זו האמא שבאמת רצית להיות?

זמן איכות להעצמת הילדים עם הבן שלי - עבודות יצירה

האם את מארחת?
האם את נכנסת למטבח?
האם את מפנקת אותם
ודואגת להם לבית חם כמו שבאמת חלמת
ורצית, כשחשבת על להקים משפחה?

האם יש להם ארוחות כמו שהיית רוצה? או לפחות כמו שאת חושבת שאת כן יכולה,
נכון לעכשיו עם ילדים קטנים? 

תמיד שולחן ערוך ומקושט שמקבל את כל בני הבית לארוחה בסופשבוע

אם את עונה לעצמך בהרבה 
״לא״... או לא ממש,
אני חושבת שהגיע הזמן שתעצרי רגע
ולפחות על דבר אחד תשאלי את עצמך מה ״כן״ אני יכולה לעשות היום, עכשיו כדי שמחר זה יהיה אחרת?״

פינוקים בערב יום שישי, לפני כניסת השבת, כולנו נפגשים בסלון

איך כן לפנק אותם?
גם אם זה לפנק אותם עם סרט מול הטלוויזיה
או להכין להם ארוחת ערב אחת משותפת,
כמו שאת רוצה, ביום אחד בשבוע.
תתחילי ביום אחד... 

בואי לא ניכנס לייאוש רק מלהסתכל על הדרך
שעוד יש לעשות, כי בכל דבר יש לנו דרך, 

עם זאת אני ממש רוצה שכרגע תסתכלי
רק על האבן הראשונה שאת רוצה להניח
על השביל הזה שאת רוצה והולכת ללכת בו,
לכיוון אותה תמונת חיים.

אז אם זה לדוגמא, כמו שציינתי קודם, לפנק אותם במטעמים או מאפים מעשי ידייך,
התחילי בפעם בשבוע.

עוגת שוקלד של בית, בכוסיות לילדים ולארוח

כנסי לאינטרנט או קני לך ספר מפנק של אפייה שיהיה לך בבית, בו תוכלי לעיין ברוגע עם כוס קפה או תה, בזמן איכות עם עצמך (אם קראת את המדריך שלי, אני מקווה שאת מיישמת , לפחות חלק מהעצות שלי שאני חולקת איתך שם, על איך להנות מזמן איכות שלך עם עצמך, גם כשיש לך ילדים קטנים!) ולסמן לך, עם פתקיות ממו דביקות צבעוניות, כמו שאני אוהבת, דברים שתרצי לאפות ולפנק אותם,
כך שכשיגיע היום הזה (אם בחרת למשל את יום שני, אז כל יום ראשון, או לקראת הסופשבוע, כשאת עורכת קניות אצלך בבית, תוכלי בדקה אחת לפתוח את הספר, באחת המדבקות שסימנת, ולהכין דבר 1 פשוט.

זה יכול להיות מרק טעים, או פשטידה פשוטה שבה מערבבים הכל יחד ויוצקים לתבנית אחת ואולי בתוך תבנית שקעים שיהיה מעניין ואז כל ילד מקבל מאפינסים קטנים של פשטידה -
אחלה ארוחת ערב!!
פשוטה וטעימה ובריאה - כי את הכנת להם!
יש לך שליטה מה הם אוכלים ומה הם מכניסים לפה,
במיוחד אם הם יהיו בגן או בצהרון כל היום ואת ממש ממש רוצה שהם יתחילו לאכול בריא יותר ולהכניס לבית את האוכל שלך,
את מה שאת ובעלך אוהבים ולהתחיל לבנות את התא המשפחתי
כמו שאת רוצה וחלמת עד היום,
והג׳ינגול הזה בין בית עבודה וילדים לא מאפשר לך אפילו לחשוב עליו...
ממש מציעה לך - התחילי בצעד אחד... קטן.

אני יכולה לספר לך, שבשבילי אפיה זה סוג של טרפייה,
שם אני ממש יוצרת ונרגעת, ממש כמו ילדה קטנה שמשחקת עכשיו
בכלי הבישול שלה ויוצרת דברים...

קינוחים לבית, ועל הדרך לפנק את החיילים בטייסת של רותם שלנו (:

והדברים שאותי אישית מעודדים להמשיך לבשל למשפחה שלי ובמיוחד לאפות הם אלה:
כשהילדים חוזרים מבית הספר, במיוחד בחורף (שתכף מגיע ואני מאוד ממליצה לך להתחיל לעבוד על זה כבר בקרוב), נכנסים הביתה, פותחים את השער, הולכים אחרי הריח ו״מתפללים״ שהוא בא מהבית שלנו ולא מהשכנה (:
ואז כשהם פותחים את הדלת ואני שומעת: ״יש! ידעתי שזה מכאן... מה את מכינה אמא?״...

כנפי עוף במרינדה של דבש וסילאן

ותוך שניה הם כבר ליידי עם האף, וכל הראש שלהם,
בתוך הכיריים והסיר כדי לנחש איזה אוכל הכנתי רק לפי הריח....

וזה בשבילי אושר גדול!!!
לא משנה איך היה לו או לה בבית הספר,
עצם זה שככה הוא פתח את הדלת, לא משנה מה הוא יספר עכשיו, מתגמד ונהיה חיובי וכייפי יותר....

שולחן שבת מזמין ונעים כבר מיום חמישי

כי בית מאושר, מתחיל מהערכים האלה שאת מתחילה להשריש בבית,
מהמורשת הזו שאת מעניקה ומעבירה להם, מהחיבור שלך לאימהות שבך, למהות שלך כאמא.
תביני, את אמא, והמהות שלך כבת, כאשה, כאמא, הוא להאכיל, להזין, לטפח את הבית ואת המשפחה שלך...
עכשיו, שלא תביני אותי לא נכון,
זה לא שאני רוצה להפוך אותך לכזו שכל היום תשב במטבח ותעשה הכל בבית, ממש לא!....
אם קראת את הסיפור האישי שלי, את יודעת שאני באה בכלל מ10 שנים בעבודה בחברת הייטק, ובמשך 15 שנה הייתי שכירה, ותמיד, אבל תמיד, אהבתי לטפח את הבית שלי, לבשל, לאפות לנקות ולסדר אותו - כי הרגשתי שזה מחבר אותי לאני שלי, למי שאני רוצה להיות כאמא לילדים שלי.
וכשאני ואת מחוברות למהות שלנו כאמהות,

כל הנתינה שלנו אליהם
נעשית מתוך מקום כייפי ולא מתוך חובה.

התחברי למהות שלך כאמא. כי זו משמעות האימהות (:
אמא שמחוברת למהות שלה,
יודעת גם להוביל ולהנהיג בהמשך' את כל הבית שלה לאושר!

זה מתחיל ממנה, מהחיבור למהות, ללב שלה, לבית שלה, ליקרים שלה להגשמה שלה ואל החיים שהיא רוצה!

אני יכולה להגיד שאני באופן אישי, תמיד רציתי להיות אשת קריירה,
עם זאת, אף פעם, בשום גיל של הילדים שלי,
לא וויתרתי על האימהות שלי. 

גם כשהייתי ממקימי וממייסדי חברת ״וואלה!״ עם כל העבודה הרבה שהיתה לנו בהקמת חברת סטארטאפ,
כשהילדה הבכורה שלנו נולדה,
שיניתי את שעות העבודה שלי מ 09:00 - 15:00, בזכות מעסיק באמת נדיר שזכיתי לעבוד איתו, שאיפשר לי לקבל (נו טוב, גם אני נתתי את כל כולי בזמן שהייתי בעבודה, והנה שוב איך נתינה זו מילת המפתח שלנו), עם תנאים שהלכו וגדלו גם כשנולדה הילדה השנייה שלנו.

איך?
כי בתוך תוכי כל כך האמנתי וידעתי שהילדים והבית הם לפני הכל!
עם זאת, אני רוצה את ההגשמה שלי, ואני יודעת שאם את שניהם אני רוצה,

אז שניהם יהיו באיזון והרמוניה, וכך היה!

אני מאוד מאמינה שאם את רוצה משהו ומאמינה בכל ליבך , ללא שום צל ספק שזה מה שיהיה ואין פה מקום לשום ספק אפילו קטן, זה קורה! זוהי נחישות.

וגם אחרי ש״בועת״ ההייטק ״התפוצצה״, בשנת 2001, ושאחרי 10 שנים נאלצתי למצוא את עצמי מחפשת עבודה אחרת,
הילדים היו לפני הכל.
וכך עד העבודה השלישית והאחרונה בה נולד הבן הקטן שלי שם התחלתי להבין שאני ממש, אבל ממש רוצה, להנות מגידול של הילדים ומההגשמה שלי - יחד!

גם כשאני עובדת בבית, הוא משחק לפעמים ליידי

כי הבנתי שחלון ההזדמנויות האלה של הילדים הקטנים שלי ילך ויצטמצם עם הזמן וידעתי בפנים שאני לא אסלח לעצמי על כך, כשהם יגדלו,
כי במהות שלי אני אוהבת את הבית והילדים ומחוברת לזה כל כך חזק, שאמנם אין לי מושג איך עושים את זה בהרמוניה עם עבודה,
אבל בתוך תוכי כן ידעתי שאת העבודה כן אוכל רגע לשים בצד, את ההגשמה הזו שתחכה עוד טיפה,

להגשים את עצמי יש לי זמן בכל שלב, אבל להחזיר את הזמן שהילדים גדלים, לא...

וכך כשהבן שלי הקטן כבר היה בגיל 3 וחצי, החלטתי סופית שאני לא חוזרת יותר להיות שכירה ואני נשארת בבית,
להנות לקבל אותם כל צהריים, לבשל להם, להכין להם את הבית החם שכל כך רציתי גם לעצמי (כי כשכירה נהניתי ממנו רק בסופי שבוע...) ופשוט להנות ממנו.

זמן איכות לעצמי

אני מסדרת, מנקה ואופה -
גם בשביל עצמי, בשביל שלי יהיה כיף!!

והרגשתי שככל שאני עושה את כל הדברים האלה מתוך המקום הזה, מתוך הכיפייות הזו,
האושר בפנים הלך וגדל, והרוגע שלי הוקרן יותר ויותר החוצה
וזה פשוט היה מדהים, 

האפייה והריח של בית

איך בלי עבודה, עם שתי משכנתאות על הראש ואני מצליחה להישאר שלווה...?
כי זה משהו פנימי עמוק, שאת בתוכך בפנים,
מחוברת למהות שלך, נותנת מעצמך באמת,
זו אנרגייה שמוקרנת החוצה 
ועם השנים היקום יודע להוביל אותך

דרך החיבור הזה ללב ולבית שלך, להגשמה שלך!! 

לחמניות של בית מקמח כוסמין מלא לילדים ולנו

נכון, זה תהליך, זה לוקח זמן, זה לקח לי למעלה מ5 שנים עד שהבנתי בכלל שזה תהליך, 

אבל היום כשאני מסתכלת לאחור ומחברת את כל הנקודות שבהם הייתי ועברתי כשכירה, כאמא לשניים ואחר כך לאמא ל-3 ואחר כך כעצמאית עם ילד קטן שזקוק לי כל הזמן ליידו והאיך עושים את זה בדיוק כשהחלטתי לפתוח עסק ולהתפתח, הכל פשוט במבט לאחור התחבר...

למה?
כי כל הזמן הייתי מחוברת למהות שלי כאמא, ללב שלי כאדם ופעלתי רק משם (ולא ממה יגידו, יחשבו..) ולבית שלי, ובגלל שתמיד ידעתי מהי ״תמונת החיים הזו שאני רוצה״, בלי לשים לב, חייתי בתוכה כל הזמן, ואני חיה אותה עד היום והתמונה הזו עוד יש לה המון מקום להתפתח כי בית ומשפחה זה דבר שמתרחב ומתרחב והדמיון והרצון שלי איך התמונה הזו תראה גם בעוד 10 ו20 שנה כשהילדים יהיו ממש גדולים עוד קיימת בראש שלי ואני יודעת בדיוק לאן אני רוצה להגיע!
וגם את יכולה!!
אין לי צל של ספק!

אז אם את עדיין כאן, איתי, קוראת אותי עכשיו, זה כי זה ״בוער״ בך.
וגם את רוצה את זה,
ואם את רוצה את זה, זה יהיה!
כי הגעת בדיוק למקום הנכון,
לבלוג הנכון
ולפוסט שמיועד בדיוק בשבילך!
פשוט לחצי כאן, וראי בפנים את מה שהכנתי בדיוק בשבילך אני בטוחה שאת רוצה בדיוק כזה... ועוד אצלך בבית ובחיים שלך! (:

כי כל האיזון שלך, מתחיל מהחיבור ללב שלך, לבית ולחיים שאת רוצה- לך וליקרים שלך!

בית נעים ומזמין לקראת כל סופשבוע